המרכז לתעשייה מתקדמת מקיים הכשרות מקצועיות, וובינרים לשיתוף ידע ומביא לדיון את הנושאים הבוערים בתעשייה במגוון של כנסים, תערוכות ואירועים, לתועלת התעשיה היצרנית בישראל.
תודה רבה לכל הדוברים שהציגו בוובינר. המפגש שימש פלטפורמה מצוינת לאיחוד גורמים מקצועיים ולדיון באתגרים העולים מהרגולציה החדשה.
קיימנו בכנס סביבה 2050, מושב מקצועי על "סקופ 3: פליטות פחמן במעלה ובמורד שרשרת האספקה" שהמרכז להתייעלות במשאבים הוביל בשיתוף לשכת מסחר ישראל-אמריקה (AMCHAM). המושב עסק בנקודת המבט של התעשייה הישראלית על נושא שרשראות אספקה ירוקות וכיצד רתימת מעורבות ספקים בנושאי קיימות הינה קריטית לצמצום ההשפעה על הסביבה.
עדי דישון, מנכ"ל המרכז להתייעלות במשאבים הראתה כיצד למדינת ישראל יש מה ללמוד מקונצרני הענק כמו וולמארט ואמזון בנוגע להצבת ועמידה ביעדים לצמצום פליטות וכיצד חברות אלו מניעות את הכלכלה הסביבתית העולמית.
חן הרצוג, כלכלן ראשי ב-BDO הציג את הקשר בין כלכלה, קיימות וספקים וסיוון לחמן, מנהלת תחום אקלים-טק ב- BDO הציגה את הכלים לניהול מעורבות ספקים. בשני הפאנלים שנערכו עם תעשיינים מובילים שמענו כיצד ארגונים מתמודדים עם הצורך לדווח על פליטות לכל אורך שרשרת האספקה:
בפאנל הראשון, בהנחיית ד"ר עוזי דגן, ראש חטיבת הידע במרכז להתייעלות במשאבים, השתתפו 3 מפעלים (אורבונד, פולירם וגניגר) אותם המרכז להתייעלות במשאבים ליווה בתהליכי LCA שמטרתו הייתה לפתח אסטרטגית פחמן ארגונית. הנציגים סיפרו על התהליך, האתגרים והפתרונות שיושמו במפעל שלהם.
בפאנל השני, בהנחיית שגית למפרט, מנהלת פורום הקיימות בלשכת מסחר ישראל-אמריקה, השתתפו 3 נציגי תאגידים גדולים (ICL, טבע ו-HP), הפועלים בנושא במשך תקופת זמן משמעותית וסיפרו על האתגרים והפתרונות מנקודת המבט התאגידית.
בחלק המסכם, עו"ד איל עופר, מנהל תחום הגנת הסביבה בפירמת עורכי הדין ארנון, תדמור-לוי דיבר על רגולציה ירוקה והמשמעות שלה על הדרישות הרגולטוריות בנושא דיווחי פליטות.
כיבדו אותנו בדברים : עוז כ"ץ, מנהל מינהל תעשיות במשרד הכלכלה והתעשייה; ד"ר אוהד קרני, ראש אגף מדיניות סביבתית, המשרד להגנת הסביבה; אלון ברנע - סגן נשיא לפיתוח ושותפויות אסטרטגיות באפקה, המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב, מנהל ויזם הייטק ותיק, וחבר דירקטוריון לשכת מסחר ישראל אמריקה וממקימי פורום הסביבה והקיימות בלשכה;
עוז כ"ץ, מנהל מינהל תעשיות במשרד הכלכלה והתעשיה, הציג על הבמה במליאה המרכזית את פעילות מינהל תעשיות בנוגע להתגברות על האתגרים של התעשייה בהיבטים של קיימות וסביבה וכיצד ניתן למצוא הזדמנויות בעיתות משבר. עוז הציג את המרכז להתייעלות במשאבים כפרויקט דגל בשיתוף המשרד להגנת הסביבה להנגשה והטמעה של קיימות וחדשנות בתעשייה הישראלית.
קיימנו וובינר בשיתוף לשכת מסחר ישראל-אמריקה (AMCHAM) בו הצגנו ארגז כלים לנושא שרשראות אספקה ירוקות. כיבדו אותנו בדברים: עוז כ"ץ, ראש מינהל תעשיות, משרד הכלכלה והתעשיה; צפריר גדרון, מנהל תחום תקינה ותיווי, אגף מדיניות ורגולציה במשרד להגנת הסביבה; שגית למפרט, מנהלת פורום הקיימות, לשכת מסחר ישראל-אמריקה (AMCHAM).
הכלי הראשון הינו שאלון ספקים בעברית ובאנגלית שהופק בשיתוף חברת BDO ומונגש ללא עלות לתועלת התעשייה הישראלית. סיון לחמן, מנהלת טכנולוגיות אימפקט ב-BDO הציגה את החשיבות של השאלון והעבירה הדרכה לאופן השימוש בו.
דן שאיוב, מנהל פרויקטי הקיימות במרכז הציג את הכלי המשלים לשאלון, מדריך SBTi בנושא ניהול שרשראות אספקה בדרך לדה-קרבוניזציה. המדריך מהווה כלי פרקטי ומותאם לתעשייה היצרנית הישראלית.
כ-150 משתתפים הגיעו לוובינר בנושא מס הפחמן האירופי (CBAM), על חובת ושקיפות הדיווח ליצואנים, בשיתוף מינהל סחר חוץ ומכון היצוא. במפגש, אירחנו נציג רשמי מהנציבות האירופית שסיפק לנו תובנות לגבי תחילת הדיווח לרשויות המס האירופי בחודש אוקטובר הקרוב. בנוסף, שמענו מעו"ד ד"ר רות דגן, שותפה וראש תחום סביבה ושינוי אקלים בהרצוג פוקס נאמן, על המשמעות של דיווחי המס בנוגע לשקיפות המידע שמועברת לרשויות המס האירופיות.
נשאו דברים: עוז כ"ץ, ראש מינהל תעשיות, משרד הכלכלה והתעשיה; יובל לסטר, סמנכ"ל בכיר לתכנון מדיניות ואסטרטגיה, המשרד להגנת הסביבה; עדי דישון, מנכ"ל, המרכז להתייעלות במשאבים; הילה ליפמן, מנהלת ענף קלינטק ותשתיות חכמות, מכון היצוא; עמי לוין, ציר וראש המחלקה לסחר ותעשייה במשלחת ישראל לאיחוד האירופי, משרד הכלכלה והתעשייה; עוזי דגן, ראש מרכז הידע, המרכז להתייעלות במשאבים.
קיימנו סמינר מקוון לכ-100 משתתפים, בנושא הסכמי רכישת אנרגיה מתחדשת (PPA), בו התעמקנו בעתיד של פתרונות אנרגיה בת קיימא. במפגש, ביררנו כיצד ארגון יכול להשפיע באופן משמעותי על הסביבה תוך שילוב ספקי אנרגיה ירוקה במפעל. חברי פאנל המומחים שלנו הציגו להמשתתפים את היתרונות של הסכמים אלו והמגמות האחרונות בשוק האנרגיה המתחדשת ושיקולים מרכזיים בעת המעבר למקורות אנרגיה נקיים. קיבלנו תובנות חשובות בנוגע לאפשרויות של רכש אנרגיה מתחדשת וסיפקנו מידע פרקטי למעוניינים להתחיל את תהליך ההסכם. אנו מקווים שיותר ויותר נציגי תעשייה יקדמו חתימת הסכמים עם ספקי אנרגיה ירוקים ויעשו צעד נוסף בדרך לNET ZERO.
כעת, אחרי שהתיאוריה כבר ידועה ביקשנו להעביר את ההלכה למעשה ולהדגים כיצד תהליכים של בחינת ניתוח מחזור חיים מתבצעים בתעשייה ומה הם האתגרים העומדים אל מול מפעל יצרני בבואו לבצע ניתוח מחזור חיים למוצר או לארגון.
בוובינר LCA & SCOPE 3 שקיימנו החודש השתתפו מפעלים יצרניים מסקטורים שונים:
- בנייה – המפעלים של אורבונד וטמבור עם חברת הייעוץ קיימות ושפע
- פלסטיק – מפעל נטפים עם חברת הייעוץ יעד ירוק
- מזון – מפעל רימיליק עם חברת הייעוץ שר ייעוץ והדרכה
כל המפעלים הללו נמצאים בתהליך LCA או שסיימו תהליך שכזה בלווי המרכז להתייעלות במשאבים ולמרות שמדובר בסקטורים שונים האתגרים בתהליך זהים אצל כולם:
- הצורך במידע: ניתוח מחזור חיים מבוסס על מידע מדויק ככל הניתן שצריך להתקבל ממקורות שונים ולהיות ברור וכמותי.
- הצורך בשיתוף: המידע הנזכר בסעיף הקודם צריך להגיע מגורמים שונים במפעל ובארגון ודרוש שיתוף פעולה ונכונות לעזור מכלל גורמים אלו.
- הצורך במסגרת: ביצוע פעולת ה-LCA צריכה להיות בעלת גבולות ברורים, ללא מיקוד בתהליך לא ניתן להגיע לתוצאות בצורה יעילה.
אנו מקווים שמפגש זה הצליח להראות כיצד תהליך LCA נראה מפנים וכי יעזור לעוד מפעלים בהחלטה על ביצוע LCA למוצרים והארגונים שלהם.
המרכז להתייעלות במשאבים קיים וובינר עם למעלה מ- 150 משתתפים, השופך אור על מונחי היסוד בעולם האקלימי-עסקי. בשנים האחרונות הולכת ומופנמת העובדה כי היבטי קיימות הם מרכזיים ומהותיים, בכל הנוגע לפעילות תעשייתית והתנהלות עסקית. על התעשייה, בדומה לתחומים עסקיים נרחבים, להסב את תשומת לבה לשינויי האקלים המושפעים ע"י פעילותה וגם משפיעים עליה. היכרות עם הז'רגון המקצועי הפכה לחובת המציאות וכבר לא בגדר מותרות, כאשר גם הרגולציה במדינות רבות בעולם הופכת מחייבת בתחום זה. עדי דישון, מנכ"ל המרכז להתייעלות במשאבים ודן שאיוב, מנהל פרויקטי הקיימות במרכז סיפקו שיעור מבוא לכל מה שצריך וכדאי לדעת!
משבר האקלים והשלכותיו על מגוון היבטים בריאותיים, מדיניים, ביטחוניים וכלכליים הינו סוגייה בעלת משקל משמעותי ההולכת וצוברת עניין רב בשיח התקשורתי ובתודעה המדינית והציבורית.
החודש, קיימנו וובינר מרתק וממוקד בנושא: ניהול סיכונים בתעשיה לאור משבר האקלים, בו הצגנו את המגמות האקלימיות המתהוות בשנים האחרונות והצפויות בשנים הבאות. מיטב המומחים מהמאגר שלנו הציגו את הפתרונות לאתגרים העומדים בפני התעשיה היצרנית: התחממות | יובש |שיטפונות | סיכונים פיננסיים.
ד"ר יואב שאולי, מחברת EQW מהנדסים, פירט לגבי הפתרונות המתקדמים והישימים ביותר לבעיית הטמפרטורות העולות והסביר כי למעלה מ-50% מצריכת האנרגיה שלנו מושקעים בבקרת אקלים - מע' קירור/חימום, אשר יהפכו למהותיות יותר והצורך בהן יגדל בעקבות משבר האקלים.
מנדי ענבי, מנכ"ל אלעד טכנולוגיות, ציין שאנו הולכים למציאות בה כנראה יהיו מגבלות על מים וזו נקודה שצריך לשים אליה לב מבעוד מועד. מנדי סיפק שיטות ודרכים לחיסכון, שימוש חוזר, ולמיחזור המים ולשיפור איכות השפכים המוזרמים לביוב.
גיל נסים, מנכ"ל גילגל הנדסה, דיבר על הגידול המשמעותי בעוצמת הגשמים ובאירועי השיטפונות הקשים בשנים האחרונות ונתן אפשרויות לבחינת התחזוקה הנדרשת ואמצעים המתקדמים ביותר לניהול הנגר ולטיפול במים מזוהמים בתחום המפעל.
ליהיא יוקלה, מנהלת יחידת ה ESG בחברת BDO, הסבירה על חשיבות פרוטוקול התאגידי ה- TCFD אשר חלק ניכר ממנו נוגע להיערכות והדיווח התאגידי בהיבט של היערכות החברה לשינויי האקלים.
טל קייט-רון, דירקטורית ומנהלת שירותי היעוץ בתחום ה-IMPACT & ESG, בחברת KPMG, הרחיבה לגבי תקן SEC, העוסק במתן גילוי נרחב בנושאי אקלים בדוחות הכספיים ובמידע הנלווה בתחום.
דצמבר 2022
לקחנו חלק בכנס החדשנות INDUSTRY 4.0 בשיתוף קבוצת שטיר והתאחדות התעשיינים בישראל והתקיים במקביל לשבוע התעשייה והטכנולוגיה INTECH באקספו תל אביב. עדי דישון, מנכ"ל המרכז להתייעלות במשאבים השתתפה בפאנל ודיברה על החשיבות של התייעלות במשאבים ועל השילוב בין טכנולוגיה לקיימות כחלק מההבנה שכיום ייצור מתקדם הוא ייצור מקיים. בכנס, השתתף גם עוז כ"ץ, מנהל מינהל תעשיות במשרד הכלכלה וחשף את תכניות הסיוע ומסלולי המענקים המסייעים למפעלים "לעלות קומה", ביניהם המרכז להתייעלות במשאבים.
ד"ר נאום נווה, מנכ"ל מרכז הפלסטיקה והגומי לישראל, השיק את שיתוף הפעולה החדש עם המרכז להתייעלות במשאבים בוועידה המרכזית של תעשיית הפלסטיק והגומי בישראל, בהפקת התאחדות התעשיינים. הכנסותם של מרכז הפלסטיקה והגומי למאגר המומחים של המרכז להתייעלות במשאבים מאפשר לתעשיה לקבל את השירותים שלהם בנושא שילוב פלסטיק ממוחזר באריזות ב-50%-70% סבסוד. שיתוף פעולה זה יסייע לתעשייה בתחום ייצור מוצרי פלסטיק, גומי וטקסטיל תוך אפשרות לייצור מוצרים עם חומר גלם ממוחזר. בנוסף, עדי דישון, מנכ"ל המרכז להתייעלות במשאבים נפגשה בוועידה עם מומחים טכנולוגיים שנמצאים במאגר של המרכז להתייעלות במשאבים ומסייעים לתעשייה להפחית במקור, כדוגמת ABB.
בינואר 2022, התקיים מפגש פסגה בנושא סביבה במלון הילטון, תל אביב. הכנס כלל בכירים מהממשלה, המגזר הציבורי וחברות בתעשייה והתמקד בהיבטים הרגולטוריים, הכלכליים והסביבתיים של הצעדים הנדרשים להתמודדות עם משבר האקלים ועם הצורך להיערך להשלכותיו (Adaptation) ולבחור בדרכים יעילות להפחתת פליטת גזי החממה (Mitigation).
שולי נזר, סמנכ"לית בכירה במשרד להגנת הסביבה סיפקה הצצה לעתיד לבוא: "בקרוב יושק מסלול סיוע חדש למפעלים, בפרויקטים המפחיתים פליטות גזי חממה ויכלול גם התייעלות במשאבים". הבשורה המשמחת תאפשר למפעלים לקבל סיוע נוסף ומשמעותי בתהליך ההתייעלות.
באפריל 2022, קיימנו מפגש "שותפים עסקיים" שסיפק הזדמנות מצוינת להפגש סוף סוף פנים מול פנים, ליצור יחד שת"פ חדשים ולקיים חיבורים מעניינים בין חברי הדירקטוריון, טובי המומחים ממאגר המומחים שלנו, גורמים בכירים בממשלה ובתעשיה היצרנית.
במאי 2022, קיימנו אירוע חשיפה למומחי הטכנולוגיה החדשים שלנו, אשר מנגישים לתעשייה את הפתרונות המיטביים להתייעלות בתחומים שונים (אנרגיה, ניהול רצפת ייצור, לוגיסטיקה, ניהול סיכונים ומידע, ראייה ממוחשבת, תחזוקה, טיפול בנגר ובמים ועוד). הספקים הטכנולוגיים יאפשרו חיבור של התעשייה המקומית לטכנולוגיות ופתרונות שיעניקו למפעלים את היכולת: לעמוד בתחרות המקומית והעולמית, להתמודד עם התנאים הרגולטוריים הקיימים והעתידיים ולהיערך בצורה יעילה ונכונה לשינויי האקלים.
בספטמבר 2022 התקיים וובינר מדיניות מכסי פחמן - השפעות המדיניות הסביבתית האירופאית על יצואנים בתעשייה היצרנית בישראל. הוובינר מהווה אבן דרך משמעותית וקריטית לתעשייה הישראלית בדרך לכלכלה דלת-פחמן. הוובינר שהופק הוא וובינר שני מסידרה ונוצר כחלק משיתוף פעולה של המרכז להתייעלות במשאבים עם מכון הייצוא והנספחות הכלכלית של משרד הכלכלה והתעשייה באיחוד האירופי.
בוובינר דיברו מיטב המומחים והמומחות העוסקים בתחום מדיניות מכסי הפחמן בארץ ובאירופה.
הידע שהתקבל מכלל ההרצאות הוא אקוטי לכל חברה יצרנית וכל תאגיד להם יש נגיעה כלשהי ליצוא - הן לאירופה והן לארה"ב. על כלל החברות במשק הישראלי להבין את היבטיה השונים של מדיניות מכסי הפחמן, את עדכוניה והעתיד להיות כבר בזמן הקרוב (כבר ב - 2023).
ד"ר רות דגן, שותפה וראש מחלקת איכות סביבה ושינויי אקלים במשרד עו"ד הרצוג, ציינה כי: "איך שלא נסתכל על כך, בשנים הקרובות אנו צועדים לתוך עולם בו לכל פעילות של הארגון יהיה מחיר פחמני שיהיה צמוד אליה ויבוא לידי ביטוי באופנים שונים, כגון: כלים ומנגנונים שונים שחלקם יהיו רגולטוריים ומחייבים וחלקם יותר בהיבטים וולונטריים אשר בסופו של דבר גם הם ינבעו מתוך לחצים מצד המגזר העסקי וסקטור המימון".
על כן, בוובינר זה ניתנו כלל הכלים והידע בנושא - אם בהיבטים של מנגנוני סחר בפחמן (כמו,GHG Emissions Trading 101) והאפשרויות של הארגון אף להפיק ממנו התייעלות ויתרונות כלכלים ורווח והן בהיבטי מכסי הפחמן וכלל המנגנונים שהוצעו בוובינר כגון: מנגנון ה CBAM (Carbon Border Adjustment Mechanism) של האיחוד האירופי, EU Taxonomy, EU Green Deal, CSRD, Fit for 55, SEC ומנגנוני דיווח (כמו; ISO 14064, Article 6) וניתוח פליטות פחמן (כמו;Science-Based Targets (SBT) ).
בהתאם לכך, על כל ארגון לפעול בפעולות המתבקשות על מנת להתאים את עצמו לרגולציה הבין-לאומית ואף לזו הישראלית. ארגון שלא ישכיל למדוד ולנתח את המדרך הפחמני שלו לכל אורך שרשרת האספקה (למשל, TCFD, Carbon footprint ,LCA) ולהתוות פעולות (Action items) ויעדי הפחתה ו/או תמחור (תמחור פליטות), עשוי להישאר מאחור ואף לאבד את יתרונותיו התחרותיים והכלכליים.
היות והחקיקה האירופאית מתעדכנת בכל עת, אנחנו מזמינים את כלל התעשייה לראות וללמוד את הוובינר ואת קודמו ולהמשיך להיעזר במרכז להתייעלות במשאבים בעתיד על מנת להיות מעודכנים בנושא. כמו כן, אנו מזמינים את כלל התעשייה להיעזר בשירותי המרכז לטובת הפעולות הרלוונטיות בנושא - כגון, ניתוחי LCA, Carbon footprint ודיווחים תאגידיים (כגון, ESG, CDP, TCFD ועוד) ותיקופם.
ביום שלישי, 25.10, המרכז להתייעלות במשאבים קיים כנס בנושא סגירת מעגל חומר לתעשיות הפלסטיק והחקלאות, בשיתוף פעולה עם UNIDO וארגון חיים וסביבה. באירוע נחשף סל הייעוץ של המרכז לנושא סגירת מעגל חומר בסקטור הפלסטיק. כמו כן, הוצגו הפיילוטים שהתבצעו ע"י חיים וסביבה עם ארגון UNIDO.
המפגש בין השחקנים המרכזיים לאורך שרשרת הערך של הפלסטיק בארץ, איפשר למידה, שיתוף ידע הדדי ויצירת קשרים קריטיים לתועלת התעשייה ולהטמעת שינוי ארוך טווח. בין המשתתפים: נציגי משרדי ממשלה - משרד הכלכלה והמשרד להגנת הסביבה | התאחדות התעשיינים | סימביוזה תעשייתית | מפעלים וחברות - החברה המרכזית למשקאות, אסם, תנובה, שטראוס, כתר | מפעלי מיחזור ויצרני חומר גלם ואריזות – ת.מ.י.ר, כרמל אוליפינים, אריזות מדף פלזית, אינפיניה מיחזור, VPM, אבי פלסט, תוסף, תדביק, פולירם, דיקם, Clariter, יוניברב מפעל מיון, רודד תעשיות מיחזור | יועצים בתחום – PACK-TECH, IPSOS, ריינבוטק, אביב ייעוץ עסקי | מכון התקנים.
באירוע עלו תובנות חשובות לגבי החשיבות של הקשר בין כלל השחקנים לאורך שרשרת הערך כמו גם פערי הידע לגבי זמינות וסוגי זרמי פסולת הפלסטיק: מיהם הממחזרים הקיימים ומה יש להם להציע לשוק? מהן השיטות הקיימות בארץ בהיבט של מיחזור ויכולת הטמעה של חומר ממוחזר באריזות? האם הצרכן מוכן לרכישה של מוצרים ממוחזרים?
מעבר לכל אלו, התקיימו דיונים מהותיים בהיבטים של יכולת הרגולטור לסייע לשוק המיחזור בעיקר בהיבט של סיוע כלכלי ותמריצים.
המרכז להתייעלות במשאבים קיים וובינר בנושא אסטרטגיות התייעלות במצבי חירום. מומחי המאגר שלנו סיפרו על פתרונות מותאמים לזמן חירום עבור המפעלים; מפעל אייברי דניסון חניתה, הנמצא בגבול העימות, סיפר על האתגרים ודרכי ההתמודדות; עוז כ"ץ, ראש מינהל תעשיות במשרד הכלכלה הציג את הפעילות, היוזמות והחמ"לים שנפתחו לתועלת התעשייה; גלי דינס, מנהלת תחום רישוי סביבתי משולב במשרד להגנת הסביבה שיתפה בהקלות והנחיות של משרד הגנ"ס לעניין רשיונות והיתרים בתקופה זו; הוובינר נתן תמונת מצב על ההתמודדות של התעשייה בזמן מלחמה ועל ההירתמות של קובעי ההחלטות ושל מומחי המאגר שלנו למצוא פתרונות יצירתיים, להפוך את המשבר להזדמנות ע"י אימוץ דרכי פעולה ואסטרטגיות התייעלות חדשות ובכך להשאיר את התעשייה הישראלית חזקה!
פתרון מידי לבעיית שרשראות האספקה בזמן חירום!
מועצת המובילים והמסיעים בישראל, התאחדות התעשיינים, מכון הייצוא, המרכז להתייעלות במשאבים ואיגוד לשכות המסחר בחסות משרד הכלכלה ומשרד החקלאות הקימו חמ"ל לוגיסטי שיעשה שימוש בפלטפורמת טראקנט למתן פתרון מידי לבעיית שרשראות האספקה שנוצר, עקב גיוס נהגים ומשאיות למאמצי המלחמה.
הטכנולוגיה של טראקנט, אשר מספקת מערכת ניהול חכמה לאיגום משלוחים ואופטימיזציה של הובלות, תתכלל בין הביקושים של המפעלים לבין חברות הובלה ברחבי הארץ. הפלטפורמה ניתנת ללא עלות בזמן החירום הלאומי!!!